Berakhoth
Daf 9b
מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְכָל יוֹם. רִבִּי סִימוֹן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בְּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בָּהֶן. אָנֹכִי י֙י אֱלֹהֶיךָ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י֙י אֱלֹהֵינוּ. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אַחֵרִים עַל פָּנָי. י֙י אֶחָד. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם י֙י אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ. מַאן דְּרָחִים מַלְכָּא לֹא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵּר. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי אוֹמֵר זוּ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה דִּכְתִיב וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחוּקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ וגו' לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִיְמֵי בְנֵיכֶם. לֹא תִרְצַח. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. מַאן דְּקָטֵיל מִתְקַטֵּיל. לֹא תִנְאַף. לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סִרְסוּרֵי דְחַטָּאָה כְּתִיב תְּנָה 9b בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכָי תִּצֹּרְנָה. אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יְהָבַת לִי לִבָּךְ וְעֵינָךְ אֲנָא יְדַע דְּאַתְּ לִי. לֹא תִגְנֹב. וְאָסַפְתָּ דְגָֽנְךָ וְלֹא דְגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אֲנִי י֙י אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַי֙י אֱלֹהִים אֱמֶת. מַהוּ אֱמֶת אָמַר רִבִּי אַבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵעַדְתָּ לַחֲבֵירָךְ עֵדוּת שֶׁקֶר מַעֲלֵה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ הֵיעַדְתָּ עָלַי שֶׁלֹּא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לֹא תַחְמוֹד בֵּית רְעֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזּוֹת בֵּיתֶךָ. בֵּיתֶךָ וְלֹא בֵית חֲבֵירָךְ.
Traduction
Pourquoi lit-on chaque jour les deux sections du shema? R. Levi et R. Simon ont tous deux répondu. R. Simon dit: Parce que chaque section rappelle le précepte de le lire ''au coucher et au lever''. R. Levi dit: Parce que le Décalogue y est résumé. Ainsi: 1° Je suis l’Eternel ton Dieu correspond à écoute Israël, l’Eternel est notre Dieu; 2° tu n’auras pas d’autres dieux devant ma face, aux mots l’Eternel est un; 3° tu ne proféreras pas en vain le nom de l’Eternel, aux mots tu aimeras l’Eternel ton Dieu, car, si l’on aime l’Eternel, on ne prêtera pas de faux serment en son nom; 4° souviens-toi du jour du Shabat et sanctifie le, aux mots que tu te souviennes. Rabbi ajoute: ce précepte du Shabat équivaut à tous les autres, car il est écrit: Tu leur as fait connaître ton saint Shabat, tu leur as ordonné des commandements et des lois, etc.; cela démontre qu’il équivaut à toutes les prescriptions religieuses; 5° honore ton père et ta mère, répond aux mots afin que vos jours et ceux de vos enfants se multiplient (86)C'est la récompense énoncée dans le Décalogue, pour le respect envers les parents.; 6° tu n’assassineras pas, aux mots vous périrez bientôt, car celui qui tue sera tué; 7° tu ne commettras pas d’adultère, aux mots vous ne suivrez pas l’élan de vos cœurs et de vos yeux; or, dit R. Levi, le cœur et les yeux sont séducteurs (87)''Littéralement: ''''... sont les 2 courtiers du vice ''''. V. (Matthieu 15, 19); (Marc 7, 21) et 22; avec les passages parallèles du Midrash et de Publius Syrus, cités par le grand Rabbin Schuhl, Sentences et proverbes du T., p. 327.'' qui entraînent l’homme vers le péché (comme organes de la convoitise), car il est écrit (Pr 23, 26): Mon fils, donne-moi ton cœur, et tes yeux suivront ma voie; le très saint béni soit-il dit: Si tu me donnes ton cœur et tes yeux, je sais que tu es à moi; 8° tu ne voleras pas répond aux mots tu récolteras ton blé, non celui de ton voisin; tu ne témoigneras pas contre ton prochain faussement, aux mots je suis l’Eternel ton Dieu; et il est dit: L’Eternel Dieu de vérité. Et que signifie ce dernier mot? R. Aboun dit (88)(Sanhedrin 1, 1).: Il est le Dieu vivant et le roi de l’univers. Selon R. Levi, le très saint a dit: porter un faux témoignage contre son prochain équivaut un blasphème de nier Dieu comme créateur du ciel et de la terre; 10° tu ne convoiteras pas la maison de ton voisin, répond aux mots: vous écrirez sur les frontons de ta maison, non de la maison de ton prochain.
Pnei Moshe non traduit
מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. שמע והיה אם שמוע שאומרין אותן בבקר ובערב דאלו פ' ויאמר פלוגתא היא לקמן בפרקין אם מזכירין יציאת מצרים בלילות:
מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. כדמפרש ואזיל דבפסוק ראשון כלולין ב' דברות הראשונות אנכי ולא יהיה לך וכן כולן בכל הג' פרשיות ורובן בב' פרשיות הראשונות הן. והנכון דגרסי' מפני מה קורין ג' פרשיות הללו וכאידך מ''ד:
למען תזכרו. ועשיתם את כל מצותי וזו היא מצות שבת כדדריש רבי:
כבד את אביך ואת אמך. למען יאריכון ימיך וזהו נרמז בפסוק למען ירבו ימיכם וימי בניכם שאם תקיימו מצוה זו ירבו ימיכם וכן ימי בניכם אם הם יקיימו:
כתיב תנה בני לבך לי ועיניך. דריש ועיניך אדלעיל שאם תתן לי לבך ועיניך אז דרכי תצרנה כדמסיים אמר הקב''ה וכו':
וכתיב וה' אלהים אמת. כלומר אחר שיאמר אלהיכם צריך לומר אמת ולא יפסיק כדכתיב וה' אלהים אמת ובכאן נרמז שלא יעיד שקר כ''א אמת כמו שהקב''ה הוא אמת וכדמסיים ר' לוי לקמיה ואיידי דדריש מלת אמת מייתי נמי להאי דר' בון דדריש בפ''ק דסנהדרין הלכה א' על הא דאמר התם חותמו של הקב''ה אמת ומהו אמת. ולמה חותמו אמת א''ר בון שהוא אלהים חיים ומלך עולם ונוטריקון של אמת אלהים מלך תמיד:
ביתך ולא בית חבירך. ובזה נרמז כל הדבור לא תחמוד שאם חומד לבית חבירו סוף שיחמוד אשתו וכל אשר לו:
תַּמָּן תַּנִּי אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּֽרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵם בֵּירְכוּ. מַה בֵּרְכוּ. רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וְקָֽרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שְׁמַע וְהָיָה אִם שְׁמוֹעַ. וַיֹּאמֶר. רִבִּי אַמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ זֹאת אֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת. אָמַר רִבִּי בָא אִין מִן הֲדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן הֵן גּוּפָהּ שֶׁל שְׁמַע. דְּרַב מַתָּנָה וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין בְּדִין הֲוָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָן מִפְּנֵי טַעֲנַת הַמִּינִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין אֵלּוּ לְבַד נִיתְּנוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.
Traduction
On a enseigné (89)Mishna 5, (Tamid 5, 1): Le chef de la section du temple disait aux cohanim de réciter une formule de bénédiction, et les assistants y répondaient. Quelle bénédiction énonçaient-ils? Selon R. Matna, au nom de Samuel, c’est la bénédiction de la Loi; puis on lisait le Décalogue et les trois sections du shema. R. Amé au nom de Resh Lakish dit: Ce procédé montre (90)Cf. (ci-après 2, 1). que l’omission des bénédictions (qui accompagnent le shema) n’empêche pas la récitation du Shema. R. Aba dit: Cela ne prouve rien, car le Décalogue équivaut à la partie intégrale du shema par son contenu (et ne forme pas une interruption). Or, R. Matna et R. Samuel bar-Nahman disent: On ferait bien de réciter chaque jour le Décalogue (comme prière); pourquoi ne le fait-on pas? Pour ne pas donner aux détracteurs de la religion lieu de supposer que le Décalogue seul a été révélé à Moïse sur le mont Sinaï.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. פ''ה דתמיד:
זו ברכת תורה. לפי שקורין בעשרת הדברות היו צריכין לברך ברכת התורה בתחילה:
זאת אומרת שאין הברכות של ק''ש מעכבות. שהרי לא בירכו ברכות שלפניה:
אין מן הדא לית ש''מ כלום. דהיינו טעמא שלא היו מברכין ברכות ק''ש משום שקורין בתחילה עשרת הדברות והן הן גופה של קריאת שמע כדלעיל ועל עשרת הדברות לא תיקנו ברכות וברכת התורה כבר בירכו והיינו כדרב מתנה וכו' כלומר שאם היו יכולין לקרות גם בגבולין לעשרת הדברות לא היו צריכין ג''כ לברך ברכות ק''ש אחרי כן שכבר יצאו בקריאת הדברות שנכללו בהן כל ג' פרשיות של ק''ש:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בַּר זְבוּדָא בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין פָּרָשַׁת בָּלָק וּבִלְעָם בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָם שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עַל הַצִּיבּוּר. רִבִּי חוּנָה אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָהּ שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִיאָה וּמַלְכוּת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מִפְּנֵי שֶׁכְּתוּבָה בַתּוֹרָה בִנְבִיאִים וּבִכְתוּבִים.
Traduction
R. Samuel bar-Nahman, au nom de R. Juda bar-Zebda, dit: On ferait bien chaque jour de lire le chapitre de Balak et de Bileam, et l’on s’en abstient pour ne pas fatiguer les fidèles. En effet, dans ce chapitre, selon R. Houna, se trouvent mentionnés le coucher et le lever du soleil (Nb. 23, 24), et selon R. Yossé bar-Aboun, la sortie d’Egypte et la royauté (ibid. 22). Selon R. Eliézer, cet épisode devrait se dire, parce qu’il se trouve dans le Pentateuque, dans les Prophètes (Mi 6, 5) et dans les Hagiographes (Ne 13, 2).
Pnei Moshe non traduit
ר' חונה וכו'. כלומר דמפרשי מפני מה בדין היה לקרות גם לפ' בלק ובלעם:
מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו ודמי לבשכבך ובקומך שהקב''ה שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכוב שלוים ושקטים כארי וכלביא ולפיכך היה בדין שיהו קורין ג''כ פרשה זו אי לאו משום טורח צבור:
יציאה ומלכות. יציאת מצרים אל מוציאם ממצרים ומלכות ותרועת מלך בו:
בתורה בנביאים ובכתובים. מחסדי המקום עלינו שלא אבה לשמוע אל עצתם בנביאים עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור ובכתובים בנחמיה ביום ההוא נקרא בספר משה וגו' אשר לא יבא עמוני ומואבי וגו' כי לא קדמו וגו' וישכור עליו את בלעם לקללו ויהפוך אלהינו את הקללה לברכה:
אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּֽרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵם בֵּירְכוּ. מַה בֵּרְכוּ. רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וַהֲלֹא לֹא בֵרְכוּ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחִיו דְּרִבִּי בְּרֶכְיָה עֲדַיִין לֹא יָֽצְאוּ הַמְּאוֹרוֹת וְתֵימַר יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
Traduction
Le chef de la section de service ordonnait donc les bénédictions, que les assistants répétaient: c’était d’abord la bénédiction de la Loi, Ahaba (2e du matin). Comment était-ce possible lorsque la première n’avait pas encore été dite? R. Samuel, frère de R. Berakhia, répond que, la lumière du soleil n’ayant pas encore paru alors, on ne pouvait pas, en louant Dieu, le nommer ''Formateur des lumières'' (titre de la 1re; on la déplace donc).
Pnei Moshe non traduit
מה בירכו וכו'. כמו אמר מר הוא ופריך והלא לא בירכו יוצר המאורו' ומשני ר' שמואל מפני שעדיין לא יצאו המאורות שהיו משכימין מקודם ואיך תימר יוצר המאורות:
וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמִשְׁמָר הַיּוֹצֵא. מַהוּ בְרָכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ זוּ הִיא הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִטַּע בֵּינֵיכֶם אַחֲוָה וְאַהֲבָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת.
Traduction
Le samedi, on ajoute une bénédiction pour le détachement des gardes qui sortent (à leur tour). -Quelle est cette prière? Selon R. Helbo, c’est la suivante: ''Que celui qui réside dans cette maison (Dieu) implante au milieu de vous la fraternité, l’amitié, la paix et les bonnes relations''.
שְׁמוּאֵל אָמַר הִשְׁכִּים לְשַׁנּוֹת קוֹדֶם קִרְיַת שְׁמַע צָרִיךְ לְבָרֵךְ. לְאַחַר קִרְיַת שְׁמַע אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי בָּא וְהוּא שֶׁשִּׁנָּה עַל אָתָר. רִבִּי חוּנָא אָמַר נִרְאִין הַדְּבָרִים מִדְרַשׁ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. הֲלָכוֹת אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רַב חִייָא בַּר אַשִׁי נְהָגִין הֲוִינָן קוֹמוֹי רַב בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת זְקָקִינָן לְמִבְרְכָה.
Traduction
Samuel dit: Si quelqu’un s’est levé de bonne heure pour étudier la Loi avant la récitation du shema, il doit dire la formule de bénédiction (de la Loi); après le shema, ce n’est plus nécessaire (car la bénédiction du shema en dispense), à la condition, ajoute R. Aba, que l’étude ait lieu immédiatement (après l’amida). R. Houna dit: Si le sujet paraît être de l’exégèse, Hagada, il faut dire la formule; mais si c’est un sujet juridique, Halakha, c’est inutile. R. Simon dit qu’il faut la réciter dans les cas. R. Hiya bar-Ashé raconte ceci: Nous avions l’habitude, en étudiant devant Rav, soit de l’exégèse, soit de la Jurisprudence, de dire la formule de prière.
Pnei Moshe non traduit
צריך לברך. ברכת התורה:
לאחר ק''ש א''צ לברך. שכבר נפטר באהבה רבה:
והוא ששנה על אתר. מיד דהואיל ואין ברכת אהבה רבה נתקנה על התורה אלא דמ''מ פוטרת היא הלכך דוקא אם למד מיד אח''כ:
Berakhoth
Daf 10a
תַּנִּי הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מַעֲמָד לֹא יָצָא 10a כִּי מְאַחֲרִין הָיוּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַמִּי בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן הֲוִינָן נַפְקִין לְתַעֲנִיתָא וְקוֹרוֹי שְׁמַע בָּתָר תְּלַת שָׁעִין וְלֹא הֲוָה מַמְחֵי בְיָדָן. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא נַפְקָן לְתַעֲנִיתָא אָתָא צִיבּוּרָא וּמוֹקְרֵי שְׁמַע בָּתָר תְּלַת שָׁעִין. בָּעָא רַב אָחָא מְחוּיֵי בְיָדָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה וַהֲלֹא כְּבַר קָֽרְאוּ אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ. כְּלוּם קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּדֵי לַעֲמוֹד בִּתְפִילָּה מִתּוֹךְ דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ מִפְּנֵי הַהֵדְיוֹטוֹת שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין בְּעוֹנָתָהּ הֵן קוֹרִין אוֹתָהּ.
Traduction
On a dit (91)Ci-dessus, 1 fin.: Si on lit le shema avec les autres gens de service au temple, on n’a pas accompli le devoir, car ils le disaient à une heure tardive (par suite des travaux). R. Zeira au nom de R. Amé dit: Au temps de R. Yohanan, nous sortions au jour du jeûne et nous lisions le shema après la troisième heure (9 h.), sans que personne nous l’interdît. R. Yossé et R. Aba sortaient aussi en ce jour, et on lisait le shema en public après la troisième heure. R. Aha voulut s’y opposer. R. Yossa lui dit: Ils l’ont déjà lu en temps opportun, et ils ne le répètent que pour réciter ensuite l’amida. C’est à cause des gens du peuple, répliqua R. Aha, que je m’y oppose, afin qu’ils ne supposent pas que c’est le moment opportun de faire cette lecture.
Pnei Moshe non traduit
כי מאחרים היו. אנשי משמר הם היו משכימין וקורין שלא להפסיק בעבודה אבל אנשי מעמד והם ישראל הבאים לעמוד בשעת הקרבה והיו מסייעין אותם במה שהם יכולין מאחרין וקורין היו:
הוינן נפקינן לתעניתא. כשגוזרין תענית על הציבור ומתוך שהיו מאחרין להתאסף היו קורין ק''ש אחר ג' שעות ואע''פ כן לא היה ר' יוחנן מוחה בידם:
והלא כבר קראו אותה בעונתה. לצאת ידי חובת ק''ש בזמנה ומה שהם קורין עכשיו אינו אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה:
מפני ההדיוטות. שאינם יודעין שקראו מקודם לכן שלא יהיו אומרים שעכשיו הם קורין אותה בעונתה ויוצאין י''ח אף לאחר ג' שעות:
אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיכִין בָּהֶן בִּרְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבִרְכוֹת תַּעֲנִית צִיבּוּר. מִבִּרְכוֹתָיו אָדָם נִיכַּר אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא אִם בּוּר הוּא. אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּקַצְּרִין בָּהֶן הַמְּבָרֵךְ עַל הַמִּצְווֹת וְעַל הַפֵּירוֹת וּבִרְכַּת הַזִּימּוּן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הַמָּזוֹן. הָא כָּל שְׁאָר בְּרָכוֹת אָדָם מַאֲרִיךְ. אָמַר חִזְקִיָּה מִן מַה דְתַנִּי הַמַּאֲרִיךְ הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה וְהַמְּקַצֵּר הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח הֲדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין זֶה הַכְּלָל. תַּנִּי צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית. הָא בְשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף אֵינוֹ מַאֲרִיךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה שֶׁלֹּא תאֹמַר הוֹאִיל וְהוּא מֵעֵין י̇ח̇ לֹא יַאֲרִיךְ בָּהּ. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית.
Traduction
Voici les offices que l’on peut prolonger (92)Tossefta, ch. 1.: ceux du nouvel an, du grand pardon ou d’un jeûne public. A sa manière de prier on peut distinguer le savant de l’ignorant. Voici les courtes prières: celles qui concernent la jouissance des fruits, l’invitation à l’action de grâces après le repas, et la dernière partie de ces grâces. Cela veut-il dire que toutes les autres peuvent être prolongées? -Non, dit Hiskia: De ce qu’il a été dit que la prolongation est une mauvaise qualité et l’abréviation une bonne, on peut conclure qu’il n’y a pas de règles fixes (la catégorie des brèves est donc indéterminée). Au jour de jeûne, il faut prolonger la formule de délivrance d’Israël dans l’amida (en ajoutant les mots anénou, etc.). Est-ce dire que, pour les autres six prières médiales, l’addition n’ait pas lieu (contrairement aux règles)? R. Yossé répond: Pour que l’on ne puisse pas supposer que cette prière, faisant partie de la amida, ne doive pas être prolongée,
Pnei Moshe non traduit
אלו ברכות וכו'. תוספתא היא בפ''ק:
אם תלמיד חכם הוא אם בור הוא. אם מאריך הוא במקום שאינו ראוי להאריך:
ברכת המזון. ברכת היין על הכוס:
הא כל שאר הברכות אדם מאריך. בתמיה והיכי קתני אלו ברכות שמקצרין בהן דמשמע דהני דוקא וכי שאר כל הברכות מאריכין בהן:
אמר חזקיה מן מה דתני וכו'. כלומר על כרחך לאו דוקא קתני בתוספתא אלו ברכות שמקצרין בהן שהרי ממה דתני בברייתא המאריך במקום שלא הוזכר בהדיא להאריך ה''ז מגונה והמקצר ה''ז משובח א''כ ש''מ שאין זה כלל במה שאמרו אלו ברכות שמקצרין בהן ולאו דוקא הוא:
בגואל ישראל בתענית. כמו ששנינו בפ''ב דתענית שמתחיל להאריך בגואל ישראל ומוסיף עוד שש ברכות זכרונות ושופרות וכו' והיינו דקא מתמה הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך והלא מאריכין בהם כדקתני התם:
א''ר יוסה. רבותא קמ''ל דאפי' בגואל ישראל שהיא מעין י''ח שלא תאמר וכו' לפום כן צריך למימר שאף בגואל ישראל עצמו מאריכין בתענית מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה וכו. ומסיים בא''י גואל ישראל:
אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁשׁוֹחֲחִין בָּהֶן בְּרֹאשׁוֹ תְּחִילָּה וְסוֹף. וּבְמוֹדִים תְּחִילָּה וְסוֹף. הַשּׁוֹחֵחַ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יְשׁוּחַ. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֹּהֵן גָּדוֹל שׁוֹחֶה עַל סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. הַמֶּלֶךְ רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְסוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמֶּלֶךְ מִשֶּׁהוּא כּוֹרֵעַ אֵינוֹ זוֹקֵף עַד שֶׁהוּא מַשְׁלִים כָּל תְּפִילָּתוֹ. מַאי טַעֲמָא וַיְּהִי כְּכַלוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל י֙י אֶת כָּל הַתְּפִילָּה וְאֶת כָּל הַתְּחִינָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח י֙י מִכְּרוֹעַ עַל בִּרְכָּיו.
Traduction
il a fallu énoncer le précepte de ladite lecture desquelles on se courbe: à la première de l’amida, au commencement et à la fin, ainsi qu’à l’avant-dernière qui est celle des grâces. A celui qui se courbe pour chacune d’elles (aux 18), on enseigne qu’il ne faut pas agir ainsi. R. Isaac bar-Nahman, au nom de R. Josué bar-Levi, dit (93)Rabba sur (Gn 39).: Le grand prêtre se courbe à la fin de chaque bénédiction; le roi, au commencement et à la fin. R. Simon dit au nom du même: On se ploie un peu, et l’on ne se redresse qu’après la prière achevée. Pourquoi? Parce qu’il est dit: Lorsque Salomon eut achevé de réciter devant l’Eternel toutes les prières et supplications, il se leva de devant l’autel de Dieu et cessa de s’agenouiller (1R, 8, 54).
אֵי זוּ הִיא כְּרִיעָה וְאֵי זוּ הִיא בְּרִיכָה. רִבִּי חִייָא רַבָּא הֶרְאָה בְּרִיכָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְנִתְרַפֵּא. רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי הֶרְאָה כְּרִיעָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.
Traduction
Il y a une différence entre la génuflexion (94)(Suka 5, 4). et le prosternement: R. Hiya-Rabba (le grand), en montrant à Rabbi la première manière de se courber, est devenu boiteux, puis il a été guéri; tandis que R. Levi bar-Sissi, en montrant le second procédé, est resté boiteux incurable.
Pnei Moshe non traduit
הראה כריעה לפני רבי וכו'. ובפ' החליל גריס קידה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הריצפה וזוקף ואם כן בריכה היא כפיפה מעט בברכים:
וְכַפָּיו פְּרוּסוֹת הַשָּׁמָיִם אָמַר רִבִּי אַיְבוּ כְּגוֹן הָדֵין נֶקְרִיס הָיָה עוֹמֵד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא הִזְהִיר בַּכַּפַּיִם הַלָּלוּ שֶׁלֹּא יִנָּטֵפוּ בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּלוּם.
Traduction
Ses mains, est-il dit (dans ce verset) étaient étendues vers le ciel; R. Aïbo ajoute qu’il se tint comme un certain podagre (95)''Fraenkel suppose le mot ''''nekros'''' (corps mort)'' (c.-à-d. un peu courbé). Ce mot indique, dit R. Eléazar b. Abina, que ses mains n’ont pas du tout bénéficié de la construction du temple.
Pnei Moshe non traduit
כגון הדין נקדים. כעין המנוקד ומצוייר על הכותל כך היה עומד מבלתי תנועה אנה ואנה כ''א באימה וביראה וזהו כפיו פרושות השמים ודוגמתו שנינו בפ''ק דמעשרות החרובין משינקדו ומפרש הש''ס משיעשו נקודות נקודות שחורות:
ככפים הללו שלא חטפו וכו'. כלומר דרבי אלעזר דריש דלהכי פירש כפיו להראות ככפים הללו שהן עכשיו פרושות ואין בהם כלום כך לא נהנה מכל האוצרו' שהקדיש דוד אביו לבנין בית המקדש כלום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source